תקלות בחישוב שב"ס את מועד השחרור המנהלי לאסירים

1.         העותר הנמצא במאסר בבית הסוהר חרמון הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. במקרה דנן מדובר למעשה בעתירת אסיר (ולא בעתירה מינהלית) על פי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"ב-1971 (להלן: פקודת בתי הסוהר ). ואולם, משהוגש ההליך כפי שהוגש, לא מצאתי לנכון להורות על תיקונו.

2.         לטענת העותר, בעת שהתייצב ביום 2/10/12 במשרד שירות בתי הסוהר בכלא חרמון כדי לצאת לחופשה שנקבעה ליום 3/10/12, וכאשר בתום החופשה לדעת העותר היה עליו להשתחרר ממאסר ממושך - עובדה שהייתה ידועה גם למפקד האגף בבית הכלא - הודע לו כי לא ישוחרר ממאסרו אלא רק ביום 16/12/12, וזאת בשל העובדה שבנוסף ל-4 שנות מאסר בפועל אותן הוא מרצה בגין עונש שנגזר עליו במסגרת הליך פלילי בבית משפט השלום (ת"פ  4756-12-08) וערעור (ע"פ 16646-06-10), ריצה גם 30 ימי מאסר בגין אי תשלום קנס בסך 3,150 ש"ח שהוטל עליו במסגרת תיק תעבורה (חי') 3037/04.

3.         המחלוקת העיקרית בתיק במקרה דנן היא אם לאור התנהלות המשיבים והמסמכים שהוצגו לעותר לעניין אישור שהיית אסיר בבית סוהר, יש מקום להחיל את התוצאה העולה מסעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר - שיחרור מינהלי - לגבי אסיר שפוט לתקופת מאסר של 4 שנים וחודש - הגם שעל פי תיקון החוק שנכנס לתוקף ב-1/3/12 (ס"ח תשע"ב עמ' 180  (תיקון מס' 41 מיום 28/2/12, להלן: תיקון מס' 41 ), הוגבלה החלת ההוראה למאסר פלילי שאינו עולה על 4 שנים, כל זאת בהסתמך על מצג שהוצג לעותר, לטענתו, על ידי המשיב 1 (להלן: המשיב או שירות בתי הסוהר ).

הנסיבות הצריכות לעניין :

4.         העותר הורשע ביום 3/6/10 בת"פ 4756-12-08 על ידי בית משפט השלום בחיפה, בעבירות מרמה והושת עליו, בין היתר, עונש מאסר בפועל לתקופה של 3 שנים החל מיום מעצרו - 17/11/2008 ועוד קנס ופיצויים למתלוננים השונים. בערעור שהוגש מטעם המדינה על קולת העונש (ע"פ 16646-06-10) בבית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן פסק דין ביום 27/1/2011, אשר העמיד את תקופת המאסר על 4 שנים.

            על-פי "אישור שהיית אסיר בבית הסוהר" שהופק ביום 4/6/12 - ( מוצג - ע/1) תום ריצוי מאסר הוא 16/11/2012 . בנוגע לשחרור מנהלי צוין כי " על פי הידוע בתאריך הנפקת המסמך האסיר ישוחרר בתאריך: 14.9.2012", (ההדגשה אינה במקור - ש' ו'), והוספה הערה בזו הלשון:

" המועד המדוייק לשחרור מינהלי יקבע ע"י הנציב על פי שיקול דעתו בהתאם לסעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר".

אין חולק כי על פרטי הטופס ע/1, נכון לאותו מועד, טרם הופעלה פקודת מאסר בגין קנס, ותקופת המאסר הכוללת עמדה אז על 4 שנים בלבד. טופס דומה הונפק גם קודם לכן ב- 11/9/11.

            ביום 1/3/2012 נכנס לתוקף תיקון מס' 41, אשר החיל בסימן ט1 לפקודת בתי הסוהר "שחרור מינהלי" על " אסיר שפוט לתקופת מאסר שאינה עולה על ארבע שנים;" (סעיף 68א(1)), ומאחר שהעותר לא נהנה מניכוי 1/3 ממאסרו (ועדת שחרורים החליטה לקבל בקשת העותר לניכוי שליש ואילו ערעור שהוגש מטעם המדינה התקבל), אין חולק כי אין רלוונטיות בעניינו לסעיף 68א(2) לפקודת בתי הסוהר.

5.         ביום 8/2/2012 הוצא כנגד העותר צו מאסר עקב אי תשלום קנס, בגין תיק תעבורה חיפה  3037/04, במסגרתו הושת עליו קנס בגזר דין שניתן ב- 8/2/2006 (להלן: צו המאסר ). באותו צו צוין, כי יש להחזיק את העותר במאסר לתקופה של 30 ימים, כנגד הקנס שטרם שולם, ואולם הוסף בהדגשה: " פקודה זו לא תבוצע אם הקנס המקורי (להלן - "קרן הקנס") המפורט להלן ישולם במלואו (רצ"ב שובר תשלום) "

סכום הקנס  (קרן + ריבית) עמד על 3,150 ש"ח. לצו המאסר, צורף שובר תשלום בו צוין " לתשלום מיידי".

צו המאסר נתקבל אצל שירות בתי הסוהר - כלא חרמון ביום 15/4/2012 בצירוף מכתב הנושא תאריך 14/2/12 מאת נועם דיאני, מרכז בכיר מדור חקירות ועקולים ( מוצג מש/2), שם צוין כי בנוסף לפקודת המאסר בתיק התעבורה עומד כנגד העותר גם חיוב בפיצויים על סך של 392,993 ש"ח. צורפו שוברי תשלום על יתרת מקור הקנס, שובר על תוספת פיגורים בקנס (אעיר שעל-פי השובר שהוצג מדובר בשובר אחד בו מופיע סכום הקנס והריבית) וכן שובר בגין תיק הפיצוי.

עוד נכתב שם כי תשלום תיק הפיצוי קודם לתשלום הקנס, וכי כול סכום שיעשה לצורך תשלום הקנס, יזקף תחילה על חשבון הפיצויים ורק יתרתו תיזקף לטובת חוב הקנס. לכן, כדי לבטל את פקודת המאסר יש צורך בתשלום מלא של תיק הפיצוי ותשלום יתרת המקור בקנס, סך הכול 395,993 ש"ח (להלן: מש/2).

6.         ביום 17/4/2012 הובא לידיעת העותר דבר קיומו של צו המאסר. העותר אישר בחתימתו קבלת עותק מהמסמך ( מש/4) וכן קיבל לידיו שובר תשלום הקנס על סך 3,150 ש"ח. יש מחלוקת אם באותו מועד נמסר לידי העותר שובר תשלום נוסף בגין הפיצוי בו חויב. בהסתמך על עדותו של רס"מ סולטאן עבדאללה, רשם כלא חרמון (להלן: מר עבדאללה ), לא נמסר לעותר עותק ממש/2, אך תוכנו הובא לידיעת העותר.

על-פי אותה עדות, המתין המשיב עד לחזרתו של העותר מחופשה, ולאחר שראו כי הקנס לא שולם, הפעילו בחודש יוני את המאסר חלף הקנס.

עוד עולה כי מר עבדאללה הודיע במייל למנהל אגף 3 - מר נביל זידאן על הפעלת מאסר בשל הקנס שלא שולם, והוא נתבקש להעביר המידע לעותר. מפקד האגף הודיע במזכר הנושא תאריך 7/10/12 - שהוכן לצורך הדיון בעתירה - כי למיטב זכרונו וידיעתו הודיע על כך לעוצר כפי שנדרש ואף הונפק לעותר טופס שהייה מעודכן (מש'7).

אציין כבר בשלב זה, כי לא הוצג לי כול מסמך ממנו עולה כי אכן הובא לידיעת העותר מועד תחילת ריצוי עונש המאסר בשל אי תשלום הקנס, ובהעדר רישום כמתבקש להליכים בהם נקט מנהל האגף, לא הוצג כול מסמך ממנו ניתן ללמוד כי אכן הובא לידיעת העותר תחילת ריצוי עונש המאסר חלף הקנס.

יחד עם זאת הוצג טופס " שהיית אסיר בבית הסוהר" שהונפק אף הוא ב- 4/6/2012, כנראה בשעה מאוחרת לטופס הקודם שהונפק באותו תאריך ושם מופיע אכן פירוט אורך תקופת מאסר של 4 שנים ועוד חודש, וכן עודכן תאריך השחרור באופן שבמקום 16/11/2012 הופיע התאריך 16/12/2012. ואולם תאריך השחרור המינהלי נותר בעינו ונרשם על ידו " 7.10.1012" (מש/8).

בנוסף הציג המשיב באמצעות מר עבדאללה חישוב ידני שנעשה על ידו עם הוספת תקופת המאסר בגין אי תשלום קנס (מש/9). למרות שכבר בפברואר 2012 תוקן תיקון 41, המשיך המשיב לחשב ולציין את תקופת השחרור המינהלי הספציפי לעותר כ- 7/10/12. יתר על כן בטופס "אשור שהיית אסיר בבית סוהר"  שהונפק ב- 16/7/12 אין רק אמירה כללית על שחרור מינהלי ב- 7/10/12, אלא צוין באופן פרטני בהתייחס לעותר: " על פי הידוע בתאריך הנפקת המסמך האסיר ישוחרר בתאריך: 7.10.2012"  וכול זאת כאשר אין עוד מחלוקת כי באותה תקופה כבר הוסף חודש המאסר חלף הקנס, וכבר ברור היה שהעותר אינו זכאי עוד לניכוי שליש, מאחר שתקופת מאסרו הכוללת עולה על 4 שנים, ואפשרות החלת שחרור מינהלי על העותר, על-פי תיקון 41, אינה רלוונטית עוד.